Vayedaber

Simple Havroutah

Ktouboth

Daf 38a

הָנֵי מִילֵּי, הֵיכָא דַּהֲרָגוֹ דֶּרֶךְ עֲלִיָּיה, שֶׁלֹּא נִיתְּנָה שִׁגְגָתוֹ לְכַפָּרָה. אֲבָל הֲרָגוֹ דֶּרֶךְ יְרִידָה, דְּנִיתְּנָה שִׁגְגָתוֹ לְכַפָּרָה, אֵימָא: נִישְׁקוֹל מָמוֹנָא מִינֵּיהּ וְנִיפְטְרֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

this principle, that one cannot pay in lieu of execution, applies only when one intentionally killed him in an upward motion, for which no atonement is designated in the Torah for its unwitting performance. However, with regard to one who intentionally killed him in a downward motion, for which atonement, i.e., exile, is designated in the Torah for its unwitting performance, say: Let us take money from him and exempt him. Therefore, the phrase ''any ḥerem'' teaches us that even in that case there is no payment in lieu of execution.

Rachi non traduit

הני מילי. דלא תקחו כופר לפטור רוצח מזיד מקטלא:

היכא דהרגו. במזיד דרך עלייה בהנפת ידו הכהו מאחריו דדכוותה בשוגג לא ניתן לכפרת גלות כדכתיב ויפל דרך נפילה:

Tossefoth non traduit

הני מילי היכא דהרגו דרך עלייה דלא ניתן שגגתו לכפרה. פירוש לכפרה בידי אדם אע''ג דדרך עלייה קיל טפי מדרך ירידה כדמוכח בפרק אלו הן הגולין (מכות דף ט. ושם) גבי גר תושב גולה ע''י גר תושב וכל חומרי דשמעתין לא תלי אלא במה שלא ניתן לכפרה דאינו מקפיד הש''ס במה שסקילה ושריפה חמורין מהרג וחנק:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָא מִדְּתַנָּא דְּבֵי חִזְקִיָּה נָפְקָא. דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: ''מַכֵּה אָדָם'' וּ''מַכֵּה בְהֵמָה''.

Traduction

Rava said to him: That principle is derived from that which the Sage of the school of Ḥizkiyya taught, as the Sage of the school of Ḥizkiyya taught: The verse juxtaposes the cases of one who smites a person, and one who smites an animal (Leviticus 24:21).

Rachi non traduit

מדתנא דבי חזקיה נפקא. שאין חילוק בין דרך עלייה לדרך ירידה:

מָה מַכֵּה בְהֵמָה לֹא חִלַּקְתָּ בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, בֵּין מִתְכַּוֵּין לְשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין, בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּיה — לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן. אַף מַכֵּה אָדָם לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, בֵּין מִתְכַּוֵּין לְשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין, בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּה — לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן.

Traduction

Just as in the case of one who smites an animal, you did not distinguish between one who did so unwittingly and one who did so intentionally; between one who acted with intent and one who acted with no intent; between one who smites in the course of a downward motion and one who smites in the course of an upward motion; and in all those cases it is not to exempt him from paying money but rather to obligate him to pay money; so too in the case of one who smites a person: Do not distinguish between one who did so unwittingly and one who did so intentionally; between one who acted with intent and one who acted with no intent; between one who smites in the course of a downward motion and one who smites in the course of an upward motion; and in all those cases it is not to obligate him to pay money but rather to exempt him from paying money. Apparently, one who kills another in any manner is exempt from payment, and therefore no additional verse is required to derive that principle.

Rachi non traduit

לחייבו ממון. והוא הדין לפדותו ולא יהיה אסון מיהא איצטריך דאי מהיקישא הוה אמינא אדרבה לאידך גיסא מה מכה בהמה לעולם ישלם אף מכה אדם ישלם והשתא דנפקא לן פטור תשלומין למזיד מלא יהיה אסון על כרחך היקישא לפטור שוגג דרך עלייה:

אֶלָּא אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא, אִיצְטְרִיךְ: סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּסִימֵּא אֶת עֵינוֹ וַהֲרָגוֹ בָּהּ. אֲבָל הֵיכָא דְּסִימֵּא אֶת עֵינוֹ וַהֲרָגוֹ בְּדָבָר אַחֵר, אֵימָא נִישְׁקוֹל מָמוֹנָא מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָא נָמֵי מֵאִידַּךְ תַּנָּא דְּבֵי חִזְקִיָּה נָפְקָא. דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: ''עַיִן תַּחַת עַיִן'', וְלֹא עַיִן וְנֶפֶשׁ תַּחַת עַיִן.

Traduction

Rather, Rami bar Ḥama said that the phrase ''any ḥerem'' (Leviticus 27:29) is necessary, as it might enter your mind to say that this halakha, that one who is liable to be executed is exempt from payment, applies only in a case where one blinded another’s eye and killed him with that same blow. However, in a case where one blinded another’s eye and killed him by means of a different blow, say: Let us take money from him to pay the damage inflicted to the eye. Therefore, the verse teaches that this is not the case. Rava said to him: This case of one who blinded another’s eye and killed him is also derived from that which another tanna of the school of Ḥizkiyya taught, as the Sage of the school of Ḥizkiyya taught that the verse states: ''An eye for an eye'' (Exodus 21:24), from which it may be inferred, but not an eye and a life for an eye. When he gives his life for killing another while blinding him, he need not pay the worth of the eye as well.

Rachi non traduit

הכי גרסינן אלא אמר רמי בר חמא כו'. איצטריך חד מהני קראי לאשמועינן דלא ליעביד ביה תרתי ואף על גב דנפקא לן מולא יהיה אסון:

הני מילי. דלא ענשינן ליה בתרתי היכא דסימא את עינו והרגו בה באותה מכה ומת:

בדבר אחר. במכה אחרת ובבת אחת:

אימא. ניענשיה דמי עין ומיתה בשביל ההריגה:

הא. דסימא עינו והרגו בה:

מאידך דבי חזקיה נפקא. דלא תיענשיה:

ולא עין ונפש תחת עין. מיניה קיימא לן בהחובל דעין תחת עין לאו ממש דאי אמרת ממש דלמא בהדי דסמינן לעיניה מיית והוה ליה עין ונפש תחת עין מיהו שמעינן מינה דלא תעביד ביה תרתי לא שנא מת באותה מכה לא שנא לא מת:

Tossefoth non traduit

אבל סימא את עינו והרגו בדבר אחר אימא נשקול מיניה ממונא ונקטליה. כך גרס ר''ח דמלא יהיה אסון לא נפקא לן אלא סימא את עינו והרגו בה כי התם שבהכאה אחת הרג את האשה וגם הולדות אבל סימא את עינו והרגו בדבר אחר בבת אחת לא להכי איצטריך כל חרם למיפטריה קשה לרשב''א דהא ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה לא דריש קרא להכי דלא נשקול מיניה ממונא ונקטליה אלא שלא יתן ממון ונפטריה ושמא אילו לא נאמר קאמר כדאשכחן ריש פרק נגמר הדין (סנהדרין דף מג. ושם) ובכמה דוכתי ולרשב''א נראה דהכא מסיק אליבא דתנא דבי חזקיה אבל לרבי ישמעאל ודאי לית ליה הא דתנא דבי חזקיה והא דאמר בריש הנחנקין (סנהדרין דף פד:

ושם) הניחא למאן דאית ליה דתנא דבי חזקיה אלא למאן דלית ליה היקישא למה לי תנא דלית ליה דבי חזקיה היינו רבי ישמעאל ובסמוך דקאמר ולרבה דאמר חידוש הוא שחידשה תורה בקנס כו' סבר לה כת''ק דר' חנניא בן עקביא הוה מצי למימר ס''ל כרבי ישמעאל:

הא נמי מאידך תנא דבי חזקיה נפקא. לאו מההיא דרשה גופה קאמר דנפקא לן דהא ההיא דרשה לא שייכא כלל לסימא את עינו והרגו בדבר אחר אלא הכי דייק דכי היכי דדרשי' ולא עין ונפש תחת עין ה''נ דרשינן נפש תחת נפש ולא עין ונפש תחת נפש וסימא את עינו והרגו בד''א לא חשיב עין ונפש אלא נפש גריד' דמה שסימא את עינו בשעת הריגה לא חשיב כלום דבלאו הכי היה מת אלא שהמיתו בצער מרובה וא''ת הא מילתא נמי מתנא דבי חזקיה דלעיל נפקא דמה מכה בהמה לא חלקת בין סימא את עינה והרגה בה להורגה בד''א כו' וי''ל דמכה אדם ומכה בהמה משמע ליה בהכאה אחת וא''ת סימא את עינו והרגו בד''א תיפוק ליה דפטור מדמי עין אפי' לא הרג דבשעה שסימא את עינו היה רודף וניתן להצילו בנפשו וי''ל דמיירי בשיכול להצילו באחד מאיבריו שלא ניתן להצילו בנפשו:

אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: אִיצְטְרִיךְ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְחִידּוּשׁ הוּא שֶׁחִידְּשָׁה תּוֹרָה בִּקְנָס, אַף עַל גַּב דְּמִיקְּטִיל מְשַׁלֵּם, קָא מַשְׁמַע לַן. וּלְרַבָּה דְּאָמַר חִידּוּשׁ הוּא שֶׁחִידְּשָׁה תּוֹרָה בִּקְנָס, אַף עַל גַּב דְּמִיקְּטִיל מְשַׁלֵּם, הַאי ''כָּל חֵרֶם'' מַאי עָבֵיד לֵיהּ? סָבַר לַהּ כְּתַנָּא קַמָּא דְּרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַבְיָא.

Traduction

Rather, after the Gemara rejected the above explanations, Rav Ashi said: The phrase ''any ḥerem'' is nonetheless necessary, as it might enter your mind to say: Since it is a novel element that the Torah introduced with regard to the payment of a fine, which is not payment for any damage caused but is a Torah decree, in that case, even though he is killed he pays the fine. Therefore, the verse teaches us that one who is executed is exempt from payment of the fine. The Gemara asks: And according to Rabba, who said that this is indeed the halakha: Since it is a novel element that the Torah introduced with regard to the payment of a fine, even though he is killed he pays the fine, what does he do with this phrase: ''Any ḥerem''? The Gemara answers: Rabba holds with regard to this matter in accordance with the opinion of the first tanna, who disagrees with Rabbi Ḥananya ben Akavya and explains that the phrase ''Any ḥerem'' teaches that the vow one takes to donate the valuation of one being taken to his execution is not binding.

Rachi non traduit

סלקא דעתך אמינא חידוש הוא שחידשה תורה. בכל תשלומי קנס שאינו דין אלא גזרת מלך בעלמא וכיון דחידוש הוא וגזירת חוק אימא אע''ג דאיכא בהדיה מיתה לשלם:

קמ''ל. חד מהנך קראי יתירא שאינו ענין לממון תניהו ענין לקנס:

כתנא קמא. ודריש ליה באומר ערכו של יוצא ליהרג עלי:

Tossefoth non traduit

אמר רב אשי איצטריך כו'. תימה דמשמע דאם הרגו וקרע שיראין דידיה דמחייב דליכא למיפטריה לא מקרא דלא יהיה אסון ולא מקרא דנפש תחת נפש דהא הוי ממון ונפש תחת ממון ונפש ולעיל (כתובות דף ל:) פטר אביי זר שאכל תרומה משלו וקרע שיראין של חבירו וי''ל דלפי האמת נפקי כולהו מתנא דבי חזקיה וה''פ והא נמי מאידך תנא דבי חזקיה נפקא כלומר ע''כ לא איצטריך כל חרם להכי אלא כולה נפקא לן מתנא דבי חזקיה דפטור דאי הוה צריך קרא למפטריה בלא כל חרם הוה פטרינן ליה מאידך תנא דבי חזקיה וא''ת ולישני דאיצטריך כל חרם להרג חבירו וקרע שיראין וי''ל דכל חרם לא יפדה משמע ליה בממון שבא על ידי אותה חבלה שהמיתה באה על ידה:

סלקא דעתך אמינא חידוש הוא קמ''ל. אע''ג דבמתני' מייתי קרא דלא יהיה אסון והכא מפיק קנס מכל חרם היינו משום דכייל מתניתין כל חייבי מיתות דקתני וכל המתחייב בנפשו כו' אי נמי מתניתין אתיא כתנא קמא דרבי חנניא בן עקביא:

מַתְנִי' נַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה — רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֵין לָהּ קְנָס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יֵשׁ לָהּ קְנָס, וּקְנָסָהּ לְעַצְמָהּ.

Traduction

MISHNA: With regard to a young woman who was betrothed and divorced, and then raped, Rabbi Yosei HaGelili says: She does not receive payment of a fine for her rape. Rabbi Akiva says: She receives payment of a fine for her rape and her fine is paid to herself, not her father, as since she was betrothed and divorced she is no longer subject to her father’s authority.

Rachi non traduit

מתני' שנתארסה ונתגרשה. דאילו ארוסה שלא נתגרשה חייב מיתה ואין שם קנס:

אין לה קנס. טעמא מפרש בגמרא ורישא דקתני אשת אחיו ואשת אחי אביו דבנתארסה ונתגרשה עסקינן וקתני יש להן קנס ר' עקיבא היא:

גְּמָ' מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי — אָמַר קְרָא: ''אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה'', הָא אוֹרָסָה — אֵין לָהּ קְנָס. וְרַבִּי עֲקִיבָא? ''אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה'' — לְאָבִיהָ, הָא אוֹרְסָה — לְעַצְמָהּ.

Traduction

GEMARA: What is the rationale for the opinion of Rabbi Yosei HaGelili? It is as the verse states: ''If a man finds a young woman who is a virgin who was not betrothed'' (Deuteronomy 22:28), from which it may be inferred: If she was betrothed she does not have a fine for rape. The Gemara asks: And how does Rabbi Akiva explain this verse? The Gemara answers that the verse states: If it is a young woman who was not betrothed, the fine is paid to her father, from which it may be inferred: If she was betrothed, the fine is paid to the betrothed woman herself.

אֶלָּא מֵעַתָּה, ''נַעֲרָה'' וְלֹא בּוֹגֶרֶת, הָכִי נָמֵי דִּלְעַצְמָהּ? ''בְּתוּלָה'' וְלֹא בְּעוּלָה, הָכִי נָמֵי דִּלְעַצְמָהּ? אֶלָּא לִגְמָרֵי, הָכָא נָמֵי לִגְמָרֵי!

Traduction

The Gemara asks: But if that is so, that the inference from the verse is that the fine is levied on one who rapes a young woman and not on one who rapes a grown woman, so too, there is the halakha in the latter case that the fine is paid to the grown woman herself. Similarly, with regard to the inference that the fine is levied on one who rapes a virgin and not on one who rapes a non-virgin, so too, there is the halakha that in the latter case the fine is paid to the non-virgin herself. A distinction of that kind has never been encountered. Rather, with regard to a grown woman and a non-virgin, the rapist is completely exempt from paying the fine; here too, with regard to a betrothed woman, the rapist is completely exempt from paying the fine.

Rachi non traduit

גמ' אלא מעתה. לר' עקיבא הא דכתיב נערה למעוטי בוגרת ובתולה למעוטי בעולה:

הכי נמי. דלא ממעט לגמרי ותדרוש נערה לאביה הא בוגרת לעצמה הא לא אשכחן דאישתמיט תנא ומתני בוגרת יש לה קנס ונימא רבי עקיבא היא:

אָמַר לָךְ רַבִּי עֲקִיבָא: הַאי ''לָא אוֹרָשָׂה'' מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ''אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה'' — פְּרָט לְנַעֲרָה שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה, שֶׁאֵין לָהּ קְנָס, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יֵשׁ לָהּ קְנָס, וּקְנָסָהּ לְאָבִיהָ. וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְאָבִיהָ זַכַּאי בְּכֶסֶף קִידּוּשֶׁיהָ, וְאָבִיהָ זַכַּאי בְּכֶסֶף קְנָסָהּ. מָה כֶּסֶף קִידּוּשֶׁיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה — לְאָבִיהָ, אַף כֶּסֶף קְנָסָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה — לְאָבִיהָ.

Traduction

The Gemara answers: Rabbi Akiva could have said to you that this verse: ''Who was not betrothed,'' is required by him to teach another halakha that is taught in a different baraita. ''Who was not betrothed'' (Deuteronomy 22:28) comes to exclude a young woman who was betrothed and divorced and establish that she does not receive payment of a fine for her rape; this is the statement of Rabbi Yosei HaGelili. Rabbi Akiva says: She receives payment of a fine for her rape, and her fine goes to her father, contrary to the ruling attributed to Rabbi Akiva in the mishna. And ostensibly, no verse is required to derive this halakha, as logic dictates that it is so: Since her father is entitled to the money of her betrothal if she is betrothed before she becomes a grown woman, and likewise her father is entitled to the money of her fine; just as the money of her subsequent betrothal as a young woman, even though she was betrothed and divorced, is paid to her father, so too, the money of her fine, although she was betrothed and divorced, is paid to her father.

Rachi non traduit

וקנסה לאביה. ולקמן [כתובות לח ע''ב] מקשינן דר''ע אדר''ע:

הואיל ואביה זכאי בכסף קידושיה. שלו הוא בנערותה ולקמן יליף לה בפרק נערה שנתפתתה (כתובות דף מו:):

מה כסף קידושיה אף על פי שנתארסה ונתגרשה. מאחר כשחוזרת ומתקדשת בתוך נערות:

לאביה הוי. דהא כל קידושי נערות ילפינן לאביה דגבי קידושין לא כתיב מיעוטא דאשר לא אורסה כי הכא:

אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה'' — מוּפְנֶה, לְהַקִּישׁ לוֹ וְלָדוּן הֵימֶנּוּ גְּזֵירָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּאן ''אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה'', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ''אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה''. מָה כָּאן חֲמִשִּׁים — אַף לְהַלָּן חֲמִשִּׁים, וּמָה לְהַלָּן שְׁקָלִים — אַף כָּאן שְׁקָלִים.

Traduction

If so, and the halakha can be logically inferred, why does the verse state: ''Who was not betrothed''? This verse is free, as it is superfluous in its own context, and it is written to liken another case to it, and to derive from it a verbal analogy: It is stated here with regard to a woman who was raped: ''Who was not betrothed,'' and it is stated below: ''And if a man seduce a virgin who was not betrothed'' (Exodus 22:15). Just as here, with regard to rape, the Torah specifies that the payment is fifty silver pieces (Deuteronomy 22:29), so too below, with regard to seduction, the payment is fifty. And just as below, with regard to seduction, the payment is in shekels, as it is written: ''He shall weigh [yishkol] money'' (Exodus 22:16), so too here, the payment is in shekels.

Rachi non traduit

נאמר כאן. באונס:

להלן. במפתה:

מה להלן. במפתה שקלים דכתיב ישקול:

וְרַבִּי עֲקִיבָא, מַאי חָזֵית דַּ''אֲשֶׁר לֹא אוֹרָשָׂה'' לִגְזֵירָה שָׁוָה, וּ''בְתוּלָה'' לְמַעוֹטֵי בְּעוּלָה?

Traduction

The Gemara asks: And Rabbi Akiva, what did you see that led you to utilize the phrase: ''Who was not betrothed'' for a verbal analogy, and the term ''virgin'' to exclude a non-virgin from the fine?

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source